מה קורה ויזה?

הידעתם? נכון לשנת 2023, יותר מ-4.3 מיליארד אנשים ברחבי העולם נשאו בארנקם כרטיס אשראי של ויזה.

ויזה (VISA), היא אחת מהחברות הגדולות והבולטות בתחום השירותים הפיננסיים בעולם. החברה מספקת רשת עולמית לתשלומים אלקטרוניים, ומאפשרת לבנקים, עסקים ולקוחות פרטיים לבצע העברות כספים ועסקאות באופן מאובטח. החברה מציעה מגוון רחב של שירותים, הכוללים הנפקת כרטיסי אשראי, חיוב וכרטיסים נטענים, וגם פתרונות לתשלומים דיגיטליים.

ויזה נהנית מצמיחה מתמדת בהיקף העסקאות האלקטרוניות בעולם, במיוחד על רקע המעבר הגובר לתשלומים ללא מזומן. מקור הרווח העיקרי של החברה הוא העמלות שהיא גובה על עיבוד עסקאות באמצעות רשת התשלומים שלה, מה שמקנה לה מודל עסקי יציב ומגוון. בנוסף, ויזה נהנית מחשיפה עולמית רחבה, כשהיא פועלת ביותר מ-200 מדינות ונתמכת על ידי שותפויות עם בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם.

החברה נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק ונחשבת לאחת ממניות הצמיחה היציבות ביותר בשוק, בזכות הדומיננטיות שלה בתחום, המודל העסקי המגוון, והיכולת שלה להמשיך לצמוח לצד חדשנות בתשלומים דיגיטליים.

הצמיחה של ויזה מול מאסטרקארד

ממוצע הצמיחה בהכנסות של ויזה במהלך 10 השנים האחרונות (2013–2023) עמד על כ-10% בשנה. צמיחה גבוהה יחסית בהתחשב בתנודות מסוימות הקשורות לשינויים בכלכלה העולמית ולאירועים חריגים כמו מגפת הקורונה.

גם בהיבט הרווחיות ויזה מאופיינת בשיעור צמיחה גבוה של 15% בממוצע בשורת הרווח הנקי בעשור האחרון.

באופן דומה, מאסטרקארד (MA) המתחרה העיקרית של ויזה, צומחת בעקביות הן בשורת ההכנסות והן ברווח הנקי. (11% ו-15% בהתאמה)

מעניין לראות, כי שתי החברות מאופיינות בשיעור צמיחה ממוצעת גבוה יותר ברווח הנקי של החברה לעומת בהכנסות החברה. עובדה זו, נובעת מכמה סיבות שאציין בהמשך, אך בעיקר הודות לשיפור במבנה העלויות ובהשקעה בחדשנות טכנולוגית של הענף כולו.

כשחושבים על זה, מדובר בשיעורי צמיחה די מרשימים לחברות וותיקות וסולידיות בעלות מודל עסקי מבוסס ויציב לאורך שנים. אז מה בעצם מהווה מנוע צמיחה משמעותי כל כך לחברות האלה בעשור האחרון? או בעצם, מתי לאחרונה שילמתם במזומן בסופר?

המעבר מתשלומים במזומן לתשלומים אלקטרוניים הואץ במיוחד בעשור האחרון. עלייה במספר העסקאות שמתבצעות באמצעות כרטיסי אשראי, ובמיוחד במסחר אלקטרוני, הובילו לעלייה משמעותית בהכנסות החברות מעמלות ודמי שירות. ויזה וגם מאסטרקארד, השקיעו רבות בטכנולוגיות כמו תשלומים ללא מגע ותשלומים דרך אפליקציות ופלטפורמות דיגיטליות (Apple , Google , Samsung Pay), מה שהוסיף לגידול בביקושים לשירותיהן.

ויזה וגם מאסטרקארד, משקיעות ישירות בחברות פינטק ומנהלות קרנות השקעות ייעודית לפינטק. ויזה משתפת פעולה עם סטארטאפים ומוסדות פיננסיים בתחום הפינטק כדי להציע פתרונות חדשניים בתחום התשלומים, כמו ארנקים דיגיטליים, בלוקצ'יין, ואבטחת סייבר. 

ויזה נותרה מאחור

משקל מניית ויזה במדד ה-S&P500 כ-0.9%. זה ממקם אותה בין החברות בעלות משקל משמעותי במדד אך כמובן פחותה לעומת חברות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל ומיקרוסופט למשל.

מאסטרקארד, המתחרה, מהווה כ-0.8% ממשקל המדד.

מתחילת השנה, מניית ויזה עלתה רק כ-6%. לעומתה, מניית מאסטרקארד כ-16%, ומדד ה-S&P500 כולו אגב, עלה כ-20%.

מעניין, למה נפתח הפער הזה של כ-10% בין שתי החברות המובילות, והדומות מאוד באופיין?

בספטמבר הנוכחי, ויזה קיבלה תביעה מצד משרד המשפטים האמריקאי  (DOJ) בטענה שהיא מונופול בתחום רשתות התשלומים באשראי בארה"ב. על פי התביעה, ויזה שולטת ביותר מ-60% מעסקאות האשראי בארה"ב, והיא משתמשת בכוחה כדי להחליש את מתחרותיה. לטענתם, ויזה יוצרת הסכמים מגבילים עם בנקים ובתי עסק, מה שמונע מהם לעבור לרשתות תשלום מתחרות, ובכך היא מבטיחה את מעמדה הדומיננטי. בנוסף, החברה משתפת פעולה עם מתחרים פוטנציאליים, כמו חברות פינטק, כדי למנוע מהם לפתח פתרונות חדשניים שיכולים לערער את מעמדה בשוק.

תביעה של משרד המשפטים האמריקאי נגד חברת ויזה עשויה להשפיע על החברה במספר אופנים, ראשית, ייתכנו עלויות משפטיות בתקופת ניהול התביעה, ובנוסף אם התביעה תסתיים בקנסות משמעותיים, הדבר עלול להוביל גם להוצאות חד פעמיות גדולות עבור ויזה.

זה, עלול להשפיע על שורת הרווח, לפחות באופן זמני.

כמו כן, תביעות משפטיות עשויות לגרום לתנודתיות במחיר המניה של החברה, בעיקר בשל חוסר ודאות לגבי התוצאה וההשפעות הפוטנציאליות על הפעילות השוטפת של ויזה. משקיעים עשויים להוריד את ערך המניה מתוך חשש לפגיעה כלכלית או תדמיתית. 

באופן כללי, השפעת התביעה תהיה תלויה במידת החומרה שלה ובסוג ההסדר או הפסיקה שיינתן בסופו של דבר.

אולם, תביעה כמו זו של משרד המשפטים האמריקאי עשויה גם שלא להשפיע על חברה יציבה וותיקה כמו ויזה כלל וכלל.

ויזה מחזיקה ברשת תשלומים גלובלית עצומה ובבסיס לקוחות נאמן, מה שמקשה על ירידה משמעותית בביצועיה.  בערך 55% משוק כרטיסי האשראי בעולם שייך לויזה, לעומת מאסטרקארד כ-25% ולאחר מכן חברות נוספות כמו אמריקן אקספרס וכו'. (זוכרים את הפתיחה – כמה מכם מחזיקים בכרטיס אשראי של ויזה בארנק?) בנוסף, לחברה מאזן חזק ויכולת להתמודד עם קנסות או הסדר תשלום מבלי לפגוע ברווחיות ארוכת הטווח.

בל נשכח, באופן טבעי, ישנן לא מעט חברות גדולות אחרות במדד S&P500 שנמצאות בתהליכי תביעה מצד גופים ממשלתיים. גוגל כבר תקופה, מתמודדת עם תביעה מצד משרד המשפטים האמריקאי על מונופול בתחום הפרסום המקוון וחיפוש באינטרנט. מטא, מתמודדת עם תביעות פדרליות בנוגע לרכישות של חברות מתחרות כמו אינסטגרם ו-וואטסאפ, בטענה שהן פגעו בתחרות. אפל, מתמודדת עם תביעות שונות בנוגע למדיניות חנות האפליקציות שלה- אפל סטור, והשליטה שלה בתנאי התשלומים.

חברות אלו, בדומה לויזה, נחשבות וותיקות, מבוססות ויציבות למרות ההליכים המשפטיים.

"ויזה? אבל זה שוק ישן, מת מהעולם"

כך חבר אמר לי.

אז זהו, שזה לא מדוייק.

נכון לשנת 2023, כמות האנשים בהודו שהחזיקו כרטיס אשראי בארנק, היא פחות מ-6% מהאוכלוסייה. כלומר, כ-70 מיליון איש מתוך למעלה מ-1.4 מיליארד.

למה אני מציינת את זה? כי לחברות כרטיסי האשראי יש עוד לאן להתרחב ולצמוח.

מדינות מתפתחות כמו הודו, אפריקה, עדיין משתמשות באופן משמעותי במזומן בשוטף, בעוד ממשלות וחברות פיננסיות בעולם פועלות להרחיב את הגישה לכרטיסי אשראי (גם דרך האינטרנט). אמצעי התשלום הדיגיטליים ותשלומים ניידים צוברים תאוצה במהירות בעולם, אך הקצב המהיר עושה את דרכו לאט לאט למדינות אלה.

מלבד זאת, כמו שציינתי מעלה, ויזה פועלת גם במישורים אחרים, של חדשנות. מה הנכס הכי משמעותי לחברות מהסוג הזה? דאטה.

תחשבו על זה, 55% מאוכלוסיית העולם הבוגרת בעלת כרטיסי האשראי בכיס מבצעת טרנזקציות יומיומיות באמצעות כרטיס ויזה. מאחורי הכרטיס, אינספור מחשבים מריצים נתונים של העדפות הצרכנים, של היקף עסקאות, של תחומי פנאי, בילויים, מזון, וכו'. וכל הנתונים האלה עומדים לרשות החברה, זמינים להסקת מסקנות וזיהוי מגמות הרבה לפני כולם.

דוגמה מובהקת לכך, היא הכניסה של ויזה לשוק הקריפטו. ויזה חברה כבר מלפני כ-4 שנים חברה לענקיות הקריפטו בעולם. כיום, היא מציעה שירותים פיננסים שכוללים פלטפורמות עם אינטגרציה למסחר קריפטו. הנהלת החברה מדגישה שוב ושוב, כי הם עושים את כל המאמצים על מנת ליצור אקו-סיסטם המאפשר למטבעות קריפטו להפוך לשימושיים יותר בחיי היום יום- ממש כמו כל מטבע אחר.

ויזה במספרים

בשנת 2023, ויזה דיווחה על הכנסות של 32.7 מיליארד דולר. פעולות עיבוד הנתונים (DATA processing) של החברה מייצרות את החלק הגדול ביותר מהכנסותיה. (כמעט 40%) מעבר לעובדה שהן מהוות מנוע צמיחה משמעותי באפשרויות כניסה להשקעות חדשות, צעד אחד לפני כולם, כאמור.

היום ויזה נסחרת בשווי שוק של $523.47 מיליארד. ברבעון השלישי, החברה הציגה צמיחה דו ספרתית של 12% בהכנסותיה, בעיקר הודות להיקף תשלומים בינלאומיים גבוה וצומח בקצב של 10%, בעוד בארה"ב היקף התשלומים נותר יציב על צמיחה של 5%.

במהלך הרבעון השלישי, ההנהלה גם ביצעה רכישת מניות עצמית (Buyback) בשווי 4.8 מיליארד דולר.

היום ויזה נסחרת במכפיל רווח 27x. שהוא נמוך מהממוצע של החברה ב-5 שנים האחרונות של מכפיל רווח 32x. בהנחה שמרנית שהחברה תמשיך להיסחר במכפיל זה, מחיר המניה צפוי להיסחר בכ-345$, שזה אפסייד של כ-26% מהמחיר הנוכחי.

בנוסף, ניקח בחשבון שתחזיות הריבית בארה"ב לשנים הקרובות מצביעות על ירידת הדרגתית של ריבית המשק האמריקאי.

הרשו לי רגע, של שיעור כלכלה למתחילים, כאשר הריבית נמוכה, צרכנים נוטים ללוות יותר כסף ולהשתמש בכרטיסי אשראי בצורה נרחבת יותר. עלייה בהוצאות גורמת לעלייה בנפח העסקאות שמבוצעות דרך כרטיסי האשראי של ויזה, מה שמגדיל את הכנסות החברה מעמלות, מה שמגדיל את שורת הרווח שלה בפועל.

על פניו, בנקודת הזמן הנוכחית, עושה רושם שהמניה נסחרת במחיר אטרקטיבי.

ובנוגע לתביעה שהביאה לפער בביצועי המניות, זה לא שאין שום סיכוי שויזה תצטרך לבצע התאמות במדיניות החברה או תיתקל ברגולציה חדשה בעתיד שתאלץ אותה להתמודד מול נושא התחרות בתחום.

ויזה הפכה להיות ענקית האשראי בעולם ובאופן טבעי היא מושכת יותר עיניים קנאיות לעסקיה.

כמו תמיד בהשקעות, השאלה היא לא רק מה ניתן להרוויח, אלא מה ניתן גם להפסיד בדרך.

*המידע המוצג בטקסט זה הוא למטרות ידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי.

הכותבת אינה נושאת באחריות לתוצאות השקעות כלשהן,

המשקיעים מתבקשים לבצע את כל הבדיקות האפשריות לפני קבלת החלטות השקעה.

ייתכן והכותבת מחזיקה או תחזיק בעתיד בניירות ערך המוזכרים בטקסט.