מכפיל ההון - הכלי שיעזור לכם להשקיע במניות בנקים

מכפיל ההון

יחס פיננסי המבטא את הפרמיה שהשוק מוכן לשלם על הערך בספרים של הון מניות הבנק, ומשמש מדד יעיל ומקובל להערכת השוק את ביצועיו העתידיים של הבנק. 

במילים פשוטות,

זוהי שיטה שתעזור לכם להעריך את הרווח הפוטנציאלי של מניות הבנקים בישראל באמצעות חלוקת שווי השוק של מניית הבנק לבין ההון העצמי שמופיע בדוחות הכספיים של הבנק. 

​ אבל בואו נתחיל רגע מההתחלה.

באופן כללי, כשאנחנו קונים מניה של חברה, אנחנו בעצם הופכים לשותפים בה. מאותו רגע, אנחנו חלק מהבעלים של החברה והמשמעות היא שהרווח או ההפסד של החברה- קרי, התוצאות הפיננסיות שלה, הם רווח והפסד שלנו.

החברה, עוסקת בפעילות עסקית כלשהי, ויש לה נכסים והתחייבויות שמופיעים בדו"ח מאזן.

הנכסים מסייעים לחברה לבצע את פעילותה השוטפת. חלקם נכסים ריאליים, כמו מזומן, ני"ע, מכונות, כלי רכב, נדל"ן..וכו' וחלקם נכסים מופשטים, כמו מוניטין. חלקם נכסים שוטפים, שניתן למכור ולממש במהירות (תוך 12 חודשים) או נכסים בלתי שוטפים.

כאמור, לחברה הזאת יש גם התחייבויות במאזן. התחייבויות שוטפות, שעליה לשלם תוך 12 חודשים, והתחייבויות בלתי שוטפות לטווחים ארוכים יותר.

ההפרש בין צד הנכסים לצד ההתחייבויות במאזן – הוא ההון העצמי. זהו שווי ההון הנמצא בידי החברה.​​

כאשר הנכסים עולים על ההתחייבויות, ההון העצמי חיובי. ממש כמו בניהול חשבון בסיסי, אם יש בידנו יותר מזומן מחוב אנחנו בפלוס. ולהפך. כאשר לחברה רכיב התחייבויות גבוה מנכסים, היא במאזן שלילי, כלומר ההון העצמי שלה שלילי.

עכשיו לעניין לשמו התכנסנו,

נניח המניה שאתם מחזיקים היא מניה של בנק כלשהו בישראל. איך תדעו אם נכון ורצוי להמשיך להיות שותפים בו? האם ישנה כדאיות כלכלית להחזיק במניות הבנק גם היום? ובכן, יש דרכים שונות לנתח בנק. אנליסטים של מניות הבנקים בישראל ובכלל, בוחנים את החשיפות השונות של הבנק, מבנה ההון, רמת המינוף, את מצבו העסקי, את פוטנציאל הצמיחה שלו, את אופי הלקוחות, את היקף המשכנתאות, ועוד שלל נתונים ורכיבים בדוחות הבנק. אבל יש גם שיטה פשוטה באופן יחסי, שלא מצריכה מכם להיות אנליסטים. היא אמנם לא מדע מדויק. אבל כן מוכחת על פני זמן.

מכפילי ההון של הבנקים

פעמים רבות, משקיעים יבחנו את כדאיות ההשקעה במניות הבנקים באמצעות בדיקה של מכפיל ההון המבטא את היחס בין שווי השוק של החברה בבורסה לבין ההון העצמי שלה. כאשר מכפיל זה נמוך מ־1, המשמעות היא שהמשקיעים חושבים שבמידה ומחר "סוגרים את הבאסטה" והבנק נדרש למכור את כל נכסיו ולהחזיר כל התחייבויותיו, הם לא יקבלו אפילו את ההון העצמי (שהוא ההפרש בין כל הנכסים לבין ההתחייבויות של הבנק). זהו תרחיש דמיוני ולא ריאלי כמובן.

השיטה הזו של מכפיל ההון פועלת על פי עקרון שהרווחים של הבנק נקבעים על בסיס ההון שלו.

אבל למה דווקא הון עצמי רלוונטי? הרי כשאנחנו מנתחים חברה, אנחנו לא תמיד נסתכל רק על ההון העצמי שבבעלותה, כי ייתכן שאנחנו מפספסים פה משהו ענק. בחברות טכנולוגיה למשל, המכפיל יכול להיות גבוה מאוד, מאחר ושווי השוק של החברה כולל ציפיות של משקיעי השוק לפיתוחים חדשניים ופוטנציאל צמיחה עתידי שאינו בא לידי ביטוי במאזן ובהון העצמי כרגע.

אבל בבנקים זה אחרת.

השוק מצפה מהבנקים להרוויח בהתאם להון שלהם, ולכן הערכת שווי הבנקים ותימחורם בשוק הוא לרוב על פי ההון ולא על פי הרווח. הבנקים לאורך זמן מייצרים תשואה על ההון של כ-10% היסטורית. בפועל, התשואה על ההון כבר מזמן יותר מ-10%. כלל האצבע הנגזר מכך אומר שמכפילי ההון של הבנקים נסחרים סביב 1.

אמנם במציאות, ה-1 הוא לא 1 אלא, 0.8-1.2 בערך.

במהלך השנים, סיגלתי לעצמי רוטינת מעקב אחר מכפילי ההון של הבנקים בישראל. פעמים רבות גיליתי שזוהי השקעה קלה יחסית, וגם סולידית. סביר להניח שאף בנק בישראל לא יקרוס. במשברים של 2008 ושל הקורונה, מכפילי ההון של הבנקים בישראל היו סביב 0.5-0.7. בתקופות השיא, המכפילים הגיעו ל-1.3 בערך.

כדי להמחיש את ניצול מכפיל הבנקים בשוק ההון הישראלי, אציג לפניכם תרשים של תשואת מדד הבנקים תוך סימון רצף האירועים במגפה באותם ימים בישראל.

• מדד הבנקים בינואר 2020, טרם כניסת הקורונה לישראל, נסחר במחיר של 2643.

בתוך חודשיים, בהדרגה הטילה הממשלה מגבלות שונות, תוך ביטול אירועי תרבות ופנאי, לימודים ואיסור שהייה של יותר מעשרה אנשים באותו מרחב. מחיר מדד הבנקים כבר צנח ב-36% למחיר של 1671.

• ב-19 למרץ הממשלה אישרה תקנות שעת חירום להגבלת תנועה ושעות ליציאה מהבית ומאפשרת למשטרה לאכוף אותן, ובעצם אזרחי ישראל נכנסו לסגר. במהלך החודש שלאחר מכן היקף שיעורי ההדבקה הלך ופחת. ב-19 לאפריל, החלו בפועל ההקלות הראשונות. בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית 500 מטר מהבית, ובטלה מגבלת המרחק. ב-3 למאי מסגרות החינוך חזרו לפעילות תחת חובת עטיית מסכה.

• ביולי- אוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים, והחלו דיונים לקראת פתיחת שנת הלימודים בנוגע לתכנית הרמזור שתגדיר פתיחת פעילות בערים לפי היקף התחלואה בהן. בתחילת ספטמבר החלה עליה חדה בהיקף התחלואה, עם פתיחת מערכת החינוך, וב-25 לספטמבר הוכרז הסגר המלא השני. ההשפעה של הסגר השני גם באה לידי ביטוי על ציפיות משקיעי הבנקים וכפועל יוצא על ביצועי המדד בפועל.

• ב-3 בדצמבר 2020, מקדם ההדבקה עלה מעל 1, הממשלה החליטה על סגר שלישי החל מ-27 בדצמבר. ובמקביל, החל מבצע חיסונים ראשון ל-COVID  בישראל.

• באמצע פברואר הוכרזה הקלה משמעותית וחזרה לפעילות במסגרות החינוך. מרגע מבצע החיסונים בישראל, ועוד קודם, עם דיווח שילוח החיסונים לארץ ותחילת מתן החיסונים בעולם, הגרף במבט רחב יותר התחיל את דרכו מעלה. משלב זה, ההשפעה על גלי תחלואה נוספים היא מעטה בהשוואה לגלי התחלואה הראשונים, וציפיות השוק הן כי מעתה ואילך השפעות הבנקים יתמתנו וכי הסערה הגדולה גם על מאזני הבנק כבר חלפה. ועדיין, ניתן לראות תנודות מטה אמנם קלות יותר, בכל אחד מגלי התחלואה הרביעי והחמישי שלאחר מכן.
  

• ביוני 2021, הושבעה הכנסת החדשה בראשות בנט. ביולי, המגפה שהחלה גל תחלואה רביעי הביאה את הממשלה החדשה לנקוט בגישה מקלה יותר בהיבט הסגרים והמגבלות לצמצום פגיעה בכלכלה. בנוסף בשלב זה, מרבית אוכלוסיית תושבי ישראל הייתה מחוסנת. הסגר הרביעי באוגוסט לא היה קשיח, אלא יותר הנחיות ומגבלות בנוגע להתקהלות, נוכחות במקומות עבודה ופעילויות ציבור. ובאופן דומה, גם הגל החמישי של האומיקרון שנחשב גל קל יחסית, הן בשיעורי ההדבקה והן בנשיאת המחלה עם תסמינים לא חמורים בשל חיסון האוכלוסייה והחלשות הנגיף, הביאו לנקיטת מגבלות ולא לסגר מלא על אזרחי ישראל.

אנסה לסכם את תרשים תשואות מניות הבנקים בישראל בתקופת הקורונה בצורה גסה.

בכל סגר או גל תחלואה, מניות הבנקים קרסו מטה. קרי, מכפילי ההון של הבנקים פתחו פער מהממוצע בו נסחרים, ונפתחה הזדמנות השקעה.

בכל פעם ששיעור ההדבקה ירד כתוצאה מסגר או הידוק מגבלות על האוכלוסייה, מכפילי ההון של הבנקים עלו חזרה מעלה והפער הצטמצם.

התנועה הזו בולטת לאורך השנתיים של הקורונה, גם אם לאחר מבצע החיסונים הראשון תנודות הגרף ופערי המכפילים היו מתונים יותר, עדיין בכל אחד מגלי התחלואה נפתחה אפשרות להשאת ערך. בשני הגלים הראשונים, של עשרות אחוזים, ובאחרים של פחות.

משקיעים ומשקיעות אשר מקפידים לעקוב אחר מכפילי ההון של הבנקים בישראל והיו מספיק אמיצים ברגע הטלת המגבלות הראשונות, יכלו לרכוש את המניות במכפילי הון של 0.7,  0.6 ואפילו 0.5 בשיא הירידות.

אבל גם לא אמיצי הלב והמקלדת, יכלו לתפוס הזדמנויות לאורך השנתיים האלה.

הזדמנויות של עשרות אחוזים על בנקים – מניות לכאורה סופר דפנסיביות בשוק ההון הישראלי.

אז נכון, ברגע הראשון אף אחד ואחת מאיתנו לא ידעו לאן הדברים יתגלגלו. חשבנו שמדובר במגפה קטסטרופלית, אולי חלקנו חשבו שהבנקים לא יצאו מזה, שהעסקים יפלו, שהכלכלה תעצור לעולמי עולמים.

בואו לא ניתמם. עסקים נפלו, הכלכלה הוקפאה לתקופה מסויימת, המשק שילם מחיר כבד בסקטורים מסוימים, וישנם בנקים שמסורתית נהגו להיות בחשיפה גבוהה יותר גם לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולכן הסיכון שם היה גבוה יותר מטבע הדברים. אבל בנקים לא נופלים ביום אחד.

אחרי בידוד אחד, או שניים, כבר יכולנו להבין שהבנקים לא כל כך מהר יורידו את השאלטר. הבנקים בישראל נכנסו למשבר הקורונה חזקים מאי פעם. זו הייתה תקופה של תהליכי התייעלות בהיקפים משמעותיים. סגירת סניפים, צמצומי כוח אדם ומעבר משמעותי לפתרונות דיגיטליים בנקאיים. הבנקים ערב משבר הקורונה, היו איתנים פיננסית כמו שלא היו מעולם. יחס הלימות ההון היה מעל המינימום המחייב, יחסי היעילות התפעולית היו גבוהים והרזרבות גם כן.

הגלגל מסתובב, בטווח הארוך הבנקים חוזרים להיסחר סביב ההון העצמי שלהם.

קחו טיפ, שימו עין על מכפילי ההון של הבנקים בישראל. מדי פעם, צצות הזדמנויות שאפשר לנצל, גם כשאין מגפות עולמיות ברקע.

ולסיום, רק אציין ואחדד, מכפיל ההון הוא כלי ניתוחי שמתאים לשימוש בחברות עתירות נכסים. למשל, בבנקים ובנדל"ן. הוא לא ישקף בצורה טובה ומהימנה חברות תכנה או שירותים. כלומר, חברות בהן ערך החברה תלוי בהיקף הלקוחות ולא בהיקף הנכסים. (כמו מרבית חברות הטכנולוגיה שעולות לכם לראש)

וגם אזכיר כי,

כל הנתונים המופיעים בפוסט נכונים ליום כתיבתו. (3.7.24)

כל הכתוב מעלה, מטה ובצדדים, הינם דעותיי האישיות בלבד.

אין באמור בפוסט זה בפרט ובבלוג בכללותו, להוות כל המלצה לפעול בכל נייר ערך.