השקעה סקטוריאלית - דוגמה ופשט

כאנליסטית מניות בתחילת דרכי, וכחלק מסיקור חודשי ושבועי של בית ההשקעות בו עבדתי, עקבתי באדיקות על ביצועי הסקטורים ועל משקולותיו במדד S&P500, שזכה לכינוי הישראלי, סנופי.

מאז, סיגלתי לעצמי מנהג, מדי כחודש, לבחון את תשואות המדד האמריקאי, בראיה סקטוריאלית, תוך ניתוח פוטנציאל ותחזיות קדימה. לא פעם, התגלו הזדמנויות השקעה ממש לנגד עיניי, רק מפערים חריגים שנפתחו בין סקטורים לאורך זמן ובהתאם למצב שוק.

כדי להבהיר מה הכוונה בפערים סקטוריאלים, להלן דוגמה,

במהלך שנת 2020, סקטור האנרגיה XLE ירד כ-34%. לעומתו, סקטור הטכנולוגיה XLK עלה באותה שנה, בכ-41%. את הסיבות והגורמים שהביאו לפער בין שני המדדים, היום בדיעבד, כולנו מבינים. אציין אותם בקצרה,

1. מגפת הקורונה: הסגר והמעבר לעבודה מהבית הגדילו את הביקוש לטכנולוגיות ושירותים מקוונים, כמו מחשוב ענן, תוכנות ושירותים דיגיטליים.

2. מחירי נפט נמוכים: הסקטור האנרגטי סבל מירידה חדה בביקוש לנפט וגז בעקבות צמצום הפעילות הכלכלית והתחבורה הגלובלית, שהובילה לירידה במחירי הנפט.

3. מגמות ארוכות טווח: סקטור האנרגיה התמודד עם לחצים רגולטוריים ומעבר לאנרגיות מתחדשות. ספציפית, בשנת 2020, רגולציות סביבתיות התהדקו עם דגש על הפחתת פליטות גזי חממה. הושק ה-European Green Deal ע"י האיחוד האירופאי, שנועד להפוך את אירופה ליבשת נטולת פחמן עד 2050, ובמקביל, בארה"ב - ממשל ביידן הבטיח להשקיע בטריליוני דולרים בתשתיות ירוקות ובאנרגיות מתחדשות.

אלה היו חלק מהגורמים המרכזיים לפער שנפתח בין מניות הטכנולוגיה לבין מניות האנרגיה בשנה זו.

בנקודת המוצא של ינואר 2020, עוד קשה היה לראות את הפער ולזהות את ההזדמנות. אולם, מי שעוקב אחר הסקטורים, כבר לאחר רבעון אחד בלבד, יכל לזהות זאת. באמצע מרץ 2020 מדד הטכנולוגיה ירד בכ-17% מתחילת השנה ומדד האנרגיה ירד ב-53% מתחילת השנה.

כבר בשלב זה, נוצרה אטרקטיביות במדד האנרגיה ובמניות הסקטור ומשקיעים יכלו לסמן לעצמם את מדד האנרגיה כהזדמנות להשקעה בטווח הקרוב, השאלה רק - התיזמון. מתי בדיוק לקנות מניות אנרגיה. מתי בדיוק תחל ההתאוששות.

באמצע דצמבר, שנת 2020, פייזר קיבלה אישור סופי והחלו מדינות בעולם לחסן נגד נגיף קורונה. זו נקודת התפנית שיכלה לאותת למשקיעים את התיקון שעשוי להגיע בשנה הקרובה, ולסגירת הפער מול מדד הטכנולוגיה.

מי שהגדיל לעשות, ורכש את מדד XLE בינואר 2021, השיא תשואה של כ-114% תוך שנה וחצי. לעומת זאת, מי שבאותה תקופה קנה את מדד XLK, נותר עם ערך הקניה פחות עמלות, בתשואה סביב 0%.

אז יגידו לי משקיעות ומשקיעים נבונים, יופי נחמה - חכמה בדיעבד.

אבל לא מדובר בחכמה בדיעבד, וגם לא בניבוי עתידות.

היכולת להיות במעקב אחר נכסים באופן שוטף, קיימת לכל משקיעי העולם. כאשר נפתחים פערים ברורים לעין, אנחנו נסמן אותם לעצמנו בראש, כהשקעה שעשויה להיות מעניינת ושווה בדיקה, אבל אנחנו לא כל כך מהר נרוץ לקנות. הרי באותה מידה, חיסוני פייזר יכלו להיות כישלון גדול והתיקון במניות האנרגיה היה מאחר להגיע.

בעצם, כאן המקום שלנו כמשקיעים להפעיל שיקול דעת, לנסות ולמצב את הסיכונים הקיימים והידועים לנו. בידיעה, שישנם גם סיכונים בלתי ידועים.

האם הקורונה תימשך לנצח? האם אנשים לעולם לא ישובו לנוע ממקום למקום או לטוס ברחבי העולם? האם העוצר הביתי, העבודה מהמחשב בסלון, ושערי בתי הספר הנעולים, ימשיכו עוד שנים רבות קדימה?

הרי, גם אם החיסון של פייזר לא היה מאושש כל כך מהר את העולם ומוציאו ממשבר הקורונה, ככל הנראה, העולם לא היה ממשיך לחיות תחת סגרים ואיומי מגפה פעילה עוד הרבה. מדינות העולם היו, בשלב כזה או אחר, חוזרות לפעילות. כלכלות העולם היו מתאוששות והתעשייה העולמית הייתה חוזרת לביקושי נורמה.

כל אלה, בטווח הארוך, היו מובילים לעלייה בביקוש לנפט. וכך היה.

כבר בינואר 2021, OPEC התחייבה להגדיל את הייצור בהדרגה, עם עלייה חודשית מתוכננת של 500 אלף חביות ליום. וביולי 2021, נחתם הסכם להגדלת הייצור פעם נוספת, עם יעד להחזיר לשוק את כל הנפט שנחתך מהייצור עד סוף 2022. במקביל, ממשלות בעולם העניקו תמריצים להשקעות באנרגיה נקייה ויעילה יותר אך העניקו תמיכות גם בתשתיות קיימות כדי להבטיח המשך אספקה יציבה של גז ונפט.

כתוצאה מזה, משקיעים בעולם חזרו להשקיע בסקטור האנרגיה, והמדד השלים את כל הדרך חזרה למעלה, ואף הגיע למחיר השיא שלו בעשור האחרון באותה עת.

המרווח שנפתח במהלך שנת 2020 בין תשואות שני מדדי הסקטורים - הטכנולוגיה אל מול האנרגיה, היה כל כך גדול, שהסיכון בהשקעה הלך וקטן. מה גם, שאף אחד מאיתנו לא יודע לנבא את הנקודה האידיאלית לתפוס הזדמנות שכזו. מי שקנה את מדד XLE בינואר 2021 כאמור, הרוויח בענק.

אבל גם משקיע.ה שסימן.ה לעצמו.ה להמשיך לעקוב על מדד האנרגיה, ולהכנס בשלב מאוחר יותר, יכל.ה להרוויח תשואות של עשרות אחוזים בשלבים מאוחרים יותר בטווח השנתיים שלאחר הקורונה.

הערת מתקדמים - ברגע שסקטור מסוים סומן אצלכם בראש כאטרקטיבי, אפשר גם לנתח את מניות המדד עצמן. ניתוח פוטנציאל התשואה בהן על סמך היכולת שלהן להתאושש מהמשבר ומה השווי ההוגן שלהם בניטרול השפעות הקורונה שצפויות לחלוף, עשוי לעלות רעיונות השקעה נוספים חוץ מאחזקה במדד עצמו.

אבל אפשר גם פשוט, כפי שתיארתי מעלה, לעקוב אחר ביצועי הסקטורים בארה"ב שמרכיבים את מדד ה-S&P500, ולהיות עירניים לפערים משמעותיים שנפתחים כתוצאה משינויים אקסוגניים זמניים.

אז למה נתתי את הדוגמה הזאת?

כדי להסביר שלפעמים לא צריכים להיות חכמים גדולים בשוק המניות.

המידע פתוח וזמין לכל.

צריך להקדיש זמן, ומחשבה. לקרוא, לשמוע פודקאסטים, ולעקוב אחר השוק. ובעיקר לתכנן - איך הכסף שלי, יעשה עוד כסף.

עוד על השקעות סקטוריאליות, בהמשך.